פסק-דין בתיק תא"מ 10023-09

תביעה זו עוסקת בדמי תיווך אשר תובע התובע מחב' ר.ס.א.א. (להלן: "החברה").

החברה בנתה ושיווקה דירות במתחם שנקרא פנינת בית הכרם, בשלב כלשהו נחתם הסכם תיווך בבלעדיות בין התובע לנתבעת.  התובע עסק בתיווך הדירות עד מועד מסויים.

לטענת התובע, הסכם הבלעדיות שנחתם מחייב את הנתבעת לשלם לו דמי תיווך של 1% כולל מע"מ בגין כל דירה שתימכר בפרוייקט בזמן הבלעדיות וכן בגין כל דירה שתימכר לאחר תום תקופת הבלעדיות ובלבד שאותו לקוח שרכש את הדירה ראה אותה בתקופת הבלעדיות באמצעותו. לדבריו,  בתום תקופת הבלעדיות הוא נתן למנהל הנתבעת רשימה של לקוחות שראו את הדירות באמצעותו בתקופת הבלעדיות. אותה רשימה כללה גם את הגב' ברוכין יפית, שרכשה לאחר מכן את הדירה בפרוייקט בסך 4 מיליון ש"ח לכן מגיעים לו דמי תיווך בסך 40,000 ש"ח (1% מסכום העסקה).  התובע טוען כי הנתבע ביקש ממנו  שלא לדרוש את דמי התיווך מגב' ברוכין כדי לא להכשיל את העסקה איתה והבטיח לו שהענין יסודר.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן ובה טען כי הדירה נמכרה לגבי יפה ברוכים (ולא ברוכין)  באמצעות מתווכים אחרים שקיבלו ממנו  את דמי התיווך.  לטענתו הוא לא קיבל מעולם מהתובע רשימה של לקוחות שראו את הדירה או דירות אחרות באמצעותו ורשימה כזו ככל הנראה הומצאה לצורך התביעה . לדבריו, הוא ראה אותה לראשונה כשהוגשה התביעה.

הנתבע הכחיש גם את טענת התובע לפיה הוא הבטיח שהכל יהיה בסדר תוך בקשה שלו שלא לגבות דמי תיווך מברוכין.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ולאחר שמיעת בקשת הרשות להתגונן הוסכם כי המחלוקת בין הצדדים תהיה "האם המשיב (התובע ג.א.) היה מעורב ברכישת דירה מס' 10 על ידי האדונים ברוכים" (עמ' 2 לפרוטוקול בפני כב' הרשם פוני בבש"א 9035/09).

התיק הועבר לשמיעה בפני.  מטעם התובע העידו התובע עצמו וכן מר יורם גולדקורן שעבד אצל הנתבעת בפרוייקט נשוא התיק.  מטעם הנתבעת העידו מנהלה וכן המתווכות רות שניידרמן וסימה לוי שתיווכו לטענת הנתבעת בעסקה עם ברוכים וכן הגב' ברוכים בעצמה.

התובע העיד כי הוא הראה את הדירה לגב' ברוכים פעמיים והיא רכשה אותה כשנה לאחר מכן.  לדבריו, הוא ידע שהיא עומדת לרכוש את הדירה אך מנהל הנתבעת ביקש ממנו לא לדרוש ממנה דמי תיווך תוך הבטחה שהוא ישלם את חלקו כמוסכם.

מר גולדקורן העיד כי הוא התבקש עלי די התובע לפתוח את הדירה כיוון שהוא מגיע עם גב' ברוכים. כשהגיעו הוא פתח להם את הדירה.

הנתבע העיד  כי בניו ולאחר מכן ביתו הם אלה שעסקו בשיווק הדירות בפרוייקט, לאחר שהסתיימה הבלעדיות של התובע.  כמו"כ העיד הנתבע כי את הדירה  שנמכרה לברוכים, התובע לא הראה אלא מתווכות אחרות שקיבלו את דמי התיווך.

המתווכות שניידרמן ולוי העידו כי הדירה נמכרה באמצעות תיווך שלהן כאשר לוי היא זו שמונתה להיות מתווכת על ידי מנהל הנתבעת ושניידרמן היתה זו שתיווכה בפועל בשיתוף פעולה איתה.  המתווכות קיבלו מהנתבעת את שכרן. הגב' ברוכים העידה כי ראתה את הדירה באמצעות המתווכת שניידרמן בלבד ולא באמצעות התובע.

לאחר עיון בעדויות הצדדים ובטענותיהם אני מעדיף את גרסתו של התובע שנתמכה גם בעדותו של מר גולדקורן על פני העדויות מטעם הנתבע.

ראשית,  יש לציין שמנהל הנתבעת נמנע מהבאה לעדות את מי ששיווק בפועל את הדירות היינו בניו או ביתו.  כידוע מי שנמנע מהבאת עדים שעשויים להעיד לטובתו, הדבר משמש נגדו.

שנית,  השאלה שהועמדה במחלוקת בין הצדדים היא רק האם התובע היה מעורב ברכישת דירה 10 על ידי ברוכים.  לכן לעדות המתווכות אין כל קשר לשאלה שבמחלוקת.  גם אם המתווכות הראו לברוכים את הדירה וגם אם הם קיבלו דמי תיווך הדבר אינו שולל את האפשרות שהתובע הראה לברוכים את הדירה עוד קודם לכן.  מי שיכול היה להעיד על ענין זה כאמור לא הובא לעדות על ידי הנתבעת.

בשאלה שהועמדה במחלוקת היו בפני איפוא 3 עדויות רלבנטיות בלבד  העדויות הן אילו של התובע ומר גולדקורן מצד אחד והגב' ברוכים  מצד שני.   התובע ומר גולדקורן העידו שניהם כי הגב' ברוכים הובאה לדירה על ידי התובע כאשר מר גולדקורן פותח להם את הדירה ואילו גב' ברוכים העידה שהיא לא ראתה את הדירה באמצעות התובע. מדובר איפוא ב- 2 עדויות רלבנטיות של התובע מול עדות אחת רלבנטית של הנתבע. לא זו בלבד אלא שעדותה של גב' ברוכים לא היתה אמינה נראה היה כי מטרתה לסייע לתובע וכאשר היא לא  בטוחה אם עדותה מסייעת אם לאו, היא בחרה שלא להעיד למשל כאשר הראה ב"כ התובע לגב' ברוכים את ההסכם לפיו רכשה את הדירה היא סירבה להעיד אם זו חתימתה אם לאו.  כמו"כ הגב' ברוכים לא הכחישה שראתה את הדירה בנוכחות מר גולדקורן מה שהיא העידה בענין זה הוא שהדבר לא זכור לה (עמו' 10 שורה 15).

באשר לסכום המגיע לתובע אין מחלוקת שלפי ההסכם מגיע לו 1% כולל מע"מ.  התובע טען שהדירה נמכרה למשפ' ברוכים בסכום של 4 מיליון ש"ח ואולם מההסכם שצורף עולה שהדירה נמכרה ב- 3.25 מיליון ש"ח לפיכך הסכום המגיע לתובע הוא 32,500 ש"ח ולא 40,000 ש"ח כפי שתבע.

אני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 32,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 19.6.09 (היום בו נמכרה הדירה לברוכים)  ועד התשלום המלא בפועל.  כמו"כ אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את אגרת המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום וכן בסכום נוסף של שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,  י"ט חשון תשע"ג , 04 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים.